תלמידים יכולים לתרגל את הזמן המותנה על ידי יצירת לוח סיפור על חופשת החלומות שלהם. מורים יכולים להתחיל בדיון שבו התלמידים נותנים סיעור מוחות להנחיה: "אם אזכה בלוטו, חופשת החלומות שלי תהיה..." לאחר מכן, התלמידים יכולים ליצור לוח סיפור נרטיבי שמתאר וממחיש את הדברים השונים שהם היו עושים ולראות ב"חופשת החלומות" שלהם כולל: לאן הם ילכו? איך הם היו מגיעים לשם? איפה הם ישהו? מה הם היו עושים? מה הם היו אוכלים? מה הם יראו? התלמידים יכולים להשתמש בבועות דיבור בתוך האיורים והתיאורים מתחת לאיור כדי לתרגל כתיבה תוך שימוש בזמן המותנה. מורים יכולים לבקש מהתלמידים להציג את לוח התכנון שלהם כאשר הם מסיימים לכלול תרגול דיבור כמו גם כתיבה!
(הוראות אלו ניתנות להתאמה אישית לחלוטין. לאחר לחיצה על "העתקת פעילות", עדכן את ההוראות בלשונית העריכה של המטלה.)
תאריך להגשה:
מטרה: יצירת לוח תכנון המתאר את "חופשת החלומות" שלך תוך שימוש בהצהרות מותניות נכונות מבחינה דקדוקית (לדוגמה, אם אזכה בלוטו, חופשת החלומות שלי תהיה...)
הנחיות לתלמיד:
התחל בהצגה או סקירה של המבנה והשימוש בזמן מותנה, במיוחד התנאי השני (למשל, "אם הייתי הולך ל..., הייתי..."). השתמש בדוגמאות הקשורות לתרחישי חופשה כדי להפוך את זה לקשר. הסבירו כיצד ניתן להשתמש במבנים אלה כדי לדבר על מצבים היפותטיים, כמו לדמיין חופשה חלומית.
עודדו את התלמידים לחשוב על רעיונות לגבי חופשת החלומות שלהם. בקשו מהם לחשוב על יעדים שהם רוצים לבקר ופעילויות שהם היו רוצים לעשות שם. ספק הנחיות או חומר חזותי כדי לעורר את דמיונם ולהבטיח שהם משתמשים בזמן מותנה בתגובותיהם. שלב זה עוזר לתלמידים להתחיל לגבש את הרעיונות שלהם.
הנחו את התלמידים להתחבר וליצור דיאלוג קצר המבוסס על חופשות החלומות שלהם. כל זוג צריך להשתמש במשפטים מותנים כדי לדון לאן הם היו רוצים להגיע, מה הם יעשו שם ולמה. הציעו הדרכה על שילוב מגוון משפטי מותנה והבטחת השיחה זורמת באופן טבעי.
בקש מכל זוג להציג את הדיאלוג שלו בפני הכיתה או בקבוצות קטנות. זה לא רק מאפשר לתלמידים לתרגל את כישורי הדיבור וההקשבה שלהם אלא גם נותן להם את ההזדמנות ללמוד זה מהרעיונות של זה. לאחר כל מצגת, עודדו משוב מתלמידים אחרים, תוך התמקדות בשימוש בזמנים מותנים וביצירתיות של רעיונות החופשה שלהם.
המתח המותנה חיוני לתיאור מצבים היפותטיים מכיוון שהוא מאפשר לדוברים לדון בתרחישים שאינם אמיתיים אלא מדומיינים או פוטנציאליים. בהקשרים היפותטיים, כמו תיאור חופשה חלומית, הזמן המותנה עוזר להעביר רעיונות לגבי מה שיכול לקרות בנסיבות מסוימות או מה מישהו עלול לעשות אם תנאי מסוים מתקיים. הוא קובע הבחנה ברורה בין מציאות לדמיון או ספקולציה. לדוגמה, השימוש בתנאי השני ("אם הייתי הולך לפריז, הייתי מבקר במגדל אייפל") מבטא תרחיש שלא מתרחש כרגע אבל הוא אפשרות במוחו של הדובר. שימוש זה בזמן מותנה מעשיר את התקשורת בכך שהוא מאפשר לדוברים לחקור ולשתף מחשבות על חוויות ורצונות פוטנציאליים.
לגבי טעויות נפוצות בשימוש בזמן המותנה, שגיאה שכיחה היא היווצרות שגויה של המבנה המותנה, במיוחד הערבוב בין סעיפי 'אם' וסעיפים עיקריים. לדוגמה, שימוש בצורת הפועל השגויה בסעיף 'אם' (למשל, "אם אני אלך לפריז") או בסעיף הראשי (למשל, "הייתי מבקר במגדל אייפל") משבש את המשמעות המיועדת. טעות נוספת היא שימוש יתר או שימוש לרעה בזמן המותנה כאשר ההקשר אינו מחייב מצב היפותטי. הבנת ההקשר ויישום נכון של המבנה המותנה הם המפתח למניעת שגיאות נפוצות אלו.