המפרנס מאת דבורה אליס

המפרנס מאת דבורה אליס הוא רומן בדיוני היסטורי מחריד על ילדה בת 11 הנאבקת לשרוד לצד משפחתה תחת המשטר המעיק והאכזרי של הטליבאן בשנות התשעים. למרבה הצער, ספר זה רלוונטי כיום כפי שהיה כאשר נכתב בשנת 2000. זהו רומן חשוב המסייע לתלמידים להבין ולהזדהות עם המציאות שנשים ובנות מדוכאות באכזריות בחלקים מסוימים של העולם. למרות שאירועי הסיפור הם טרגיים וטראומטיים, הספר מדגיש את חשיבות החינוך ואת האומץ העוצמתי של המתנגדים לדיכוי.

מפת דמויות

הצג פעילות

אוצר מילים ורמזים

הצג פעילות

נושאים, סמלים ומוטיבים

הצג פעילות

תקציר עלילה

הצג פעילות

סצנה מועדפת

הצג פעילות

הגדרה

הצג פעילות

להשוות ולהנגיד

הצג פעילות

סיכום המפרנס

המפרנס נכתב בשנת 2000 על החיים באפגניסטן תחת שלטון הטליבאן בסוף שנות התשעים. הגיבורה האמיצה היא פרוונה בת ה -11, שתעשה הכל כדי לעזור למשפחתה שחיה בנסיבות קשות בקאבול, עיר הבירה. כאשר השתלטו הטליבאן על אפגניסטן בשנת 1996, הם הטילו חוקים נוקשים המבוססים על פרשנותם לאסלאם שאוסרו על נשים לצאת מהבית ללא מלווה גבר ואסרו עליהן ללכת לבית הספר ולעבוד מחוץ לבית. בגיל 11, פרוונה צעירה מספיק כדי שתוכל לצאת החוצה כדי לעזור לאביה ולהביא מים, למרות שהיא ילדה, אך עליה לוודא שהיא מכוסה בצ'דור שלה. אם אישה תעזוב את הבית אי פעם, היא תצטרך לעשות זאת עם בן זוג גבר כשהיא לובשת בורקה המכסה אותן במלואה ומקשה על ההליכה והראות. אסור לנשים להיכנס לחנויות, וחנווניות מסכנות מכות אם הן משרתות אישה. רמת שליטה זו שומרת על נשים תלויות לחלוטין וכפופות לגברים אפילו לצרכים הבסיסיים ביותר.

אביה של פרוונה לימד תיכון לפני שנפצע בהפצצה ואיבד חלק מרגלו. בגלל זה, פרוונה מלווה אותו מחוץ לבית כדי לעזור לו ללכת, למשל כשהם הולכים לשוק שבו אביה מנסה למכור כל דבר בעל ערך כדי להרוויח מספיק כסף לאוכל. שיעור האוריינות נמוך מאוד באפגניסטן ואביו של פרוונה משתמש גם בכישוריו בכדי לקרוא ולכתוב מכתבים לאנשים שאינם יכולים. בתחילת הסיפור, אמה של פרוונה, אחותה נוריה בת ה -16, אחותה הצעירה מרים ואחיו התינוק עלי, סגורות כולן בדירת חדרן הקטנה במשך שנה וחצי מאז השתלטות הטליבאן.

לילה אחד, הטליבאן מתפרץ לדירה הזעירה של המשפחה וחוטף בכוח את אביה של פרוונה, מכה את המשפחה והורס את חפציהם תוך כדי. כאדם משכיל, הטליבאן רואה באביו של פרוונה איום על סמכותם, ולכן הם נועלים אותו ללא כל האשמה בתנאים קשים. המשפחה חסרת אונים בלעדיו כיוון שנאסר על הנשים לעבוד או לצאת מהבית. כשהאוכל נגמר, פרוואנה מקבלת את ההחלטה הקשה לכרות את שערה כדי שתוכל להסוות את עצמה ולהעביר לילד. כילד, פרוונה חופשית להסתובב ברחובות, לקנות את צרכיהם ולעשות עבודות משונות כדי לעזור להסתדר. יום אחד פוגשת פרוונה את חברתה מבית הספר, שאוזיה, שמתחזה גם כנער לעבודה עבור משפחתה. יחד הם מוכרים תה ומפעילים שליחויות לאנשים בשוק. שאוזיה נאלצת לעבוד עבור משפחתה אך הם לא יאפשרו לה חינוך. היא חולמת לחסוך מספיק כסף כדי לנסוע לים ומשם לפריז, צרפת. היא נושאת תמונה של שדה של פרחי לבנדר וחולמת שיום אחד תוכל להימלט מחייה באפגניסטן. שאוזיה ופרבנה עושים את כל עבודתם יחד ותומכים זה בזה לאורך כל הדרך. הם אפילו מבצעים את העבודה המפחידה והטראומטית של חפירת עצמות אדם מבניינים שהופצצו כדי למכור לאספן עצמות. כפי שאומרת חברתה מרת ויירה, "אלה זמנים יוצאי דופן. הם קוראים לאנשים מן השורה לעשות דברים יוצאי דופן, רק כדי להסתדר".

פרוונה ושאוזיה יוצאים לעבוד יום אחד כשהם רואים המונים הולכים לאצטדיון הכדורגל. מתוך מחשבה שהם יכולים למכור מסטיק וסיגריות לצופים, הם עוקבים אחר ההמון פנימה. הם מגלים לזוועתם שזה לא משחק כדורגל, אלא שהטליבאן מוציא עונשים ברברים לאסירים על ידי ניתוק ידיהם. לאחר שהייתה עדה לאכזריות שכזו, פרוואנה נמצאת בדיכאון במשך ימים. אמה מחליטה שהגיע הזמן שהמשפחה תברח מקאבול לצפון. אמו של פרוונה דואגת לאחות נוריה להתחתן כדי שהמשפחה תוכל לעבור למזר e-שריף, שעדיין לא בשליטת הטליבאן. שם הם חושבים שהם יהיו חופשיים להמשיך את לימודיהם ועבודתם. עם זאת, פרוונה מסרבת בלב לב ללכת עם משפחתה. היא חוששת שאם אביה ייצא אי פעם מהכלא, הוא לא יצליח למצוא אותם אם כולם ייעלמו. המשפחה אומרת פרידה עצובה ופרוואנה נשארת בטיפולה של הגברת ויירה, מאמנת הוקי שדה לשעבר, שאפילו תחת הבורקה שלה משדרת נחישות.

יום אחד בזמן העבודה, פרוונה נתפסת בגשם. היא נכנסת לבניין כדי להמתין ולגלות אישה צעירה מבוהלת ומטלטלת. קוראים לה חומה והיא מגלה שעיר הולדתה מזאר שאריף נפלה בידי הטליבאן. כל משפחתה של חומה נהרגה מהטליבאן הפולש והיא נאלצה לברוח על נפשה. מחשש שמשפחתה נהרגת גם היא, פרווה נכנסת לדיכאון עמוק.

תקוותה של פרוונה מתחדשות כאשר אביה משתחרר באופן מפתיע מהכלא. הטליבאן האכזרי משאיר אותו ללא מקל שלו ברחובות. גברים אדיבים מחזירים אותו לביתו. אביה של פרוונה מגיע במצב נורא. הוא סובל מתת תזונה קשות והוכה בזמן שהותו בכלא. גברת ורה ופרוונה מניקות אותו לאט לאט חזרה לבריאות.

כשאביה של פרוונה מרפא, הוא ופרוונה מתכננים לברוח מקאבול ולמצוא את משפחתם הנעדרת. הם מאמינים שהמשפחה יכולה להיות במחנות פליטים מחוץ למזר-א-שריף. במקביל, גברת ורה וחומה מתכננות לנסוע לפקיסטן כדי לעבוד במחנה פליטים למען אפגניות ולעזור לנשים אחרות כמוהן. שאוזיה גם עוזבת כשהיא יוצאת לחלום שלה להגיע לצרפת על ידי התיידדות עם כמה נוודים שמאפשרים לה לצאת איתם מחוץ לקאבול. לפני יציאתם, פרבנה שותלת כמה פרחים שבהם מכרה את מרכולתה בשוק, ומסמלת תקווה לאפגניסטן. כאשר פרוונה ואביה יוצאים לדרך למצוא את אמה, אחיותיה ואחיה התינוק, שאוזיה ופרוונה כורתים ברית שבעוד עשרים שנה הם ייפגשו שוב בראש מגדל אייפל בפריז, צרפת. פרוונה עוזבת את קאבול עם אביה וכשהיא מביטה בהר המתנשא מעל העיר שכינו אותה "הר פרבנה", היא תוהה מה צופן העתיד.

שאלות חיוניות למפרנס מאת דבורה אליס

1. מי הן עוד כמה דמויות ראשיות ב- The Breadwinner ובאילו אתגרים הם מתמודדים?
2. מהם כמה מהסמלים והמוטיבים הקיימים ברומן? כיצד הסמליות עוזרת לך להבין טוב יותר את הדמויות ואת המניעים שלהן?
3. מה הם חלק מהנושאים הקיימים ברומן
4. אילו מסרים או לקחים מנסה המחבר להעביר לקורא?