שי-שי-אטקו מאת ניקולה א 'קמפבל עוסקת בנערה אינדיאנית מצפון מערב האוקיאנוס השקט שנאלצה ללכת לבית ספר למגורים בשנות ה -20. ספר זה ממחיש יפה את ימיה הראשונים עם משפחתה כשהיא מנסה לספוג את כל האהבה והזיכרונות לפני היציאה לבית הספר.
Tekst Storyboardowy
שי-שי-אטקו מאת ניקולה א 'קמפבל
התחלה
"ילדה שלי, לא נתראה עד שורדי הבר יפרחו באביב והסלמון חזר לנהר שלנו. אני רוצה שתזכור את דרכי עמנו. אני רוצה שתזכור את השירים שלנו ואת הריקודים שלנו, שלנו צחוק ושמחתנו, ואני רוצה שתזכור את ארצנו. "
אֶמצַע
"ילדה שלי, אלה הדברים שאתה תמיד צריך לזכור"
אֶמצַע
"זה, ילדה שלי, הוא תיק בשבילך לשמור את כל הזיכרונות שלך. לא משנה לאן תלך, לא משנה מה תעשה, זכור לשמור עליהם."
"אני אזכור הכל."
סוֹף
שי-שי-אטקו היא ילדה מהחוף הצפון מערבי. פירוש שמה, "אוהב לשחק במים". יש לה רק 4 ישנות נוספות עד שתצטרך לעזוב את משפחתה וללכת לבית ספר למגורים. בכל יום היא סופגת את כל היופי בארץ ובמשפחתה מנסה לאחוז בכל זיכרון.
אמה של שי-שי-אטקו משחקת איתה במים ושרה שירים בזמן שהם מעריצים את כל היופי סביבם. בבית הם מבשלים סלמון ואוכלים עם משפחתם המורחבת הגדולה, כולל סבתה האהובה ייה.
אביו של שי-שי-אטקו לוקח אותה לטיול קאנו שם הם לוקחים את כל בעלי החיים היפים, העצים, ההרים, החופים והעמקים. הם שרים שירים שעברו מדורות. בלילה שי-שי אטקו אורזת את חפציה לבית הספר למגורים.
ביום האחרון שלה, הסבתא של שי-שי-עטקו נותנת לה תיק מיוחד, קטן ומסתיר צבאים, בו הוא יכול לשמור את כל אוצרותיה וזכרונותיה. שי-שי-אטקו וסבתה חוקרים את היער והעמק לאסוף צמחים, סלעים ופרחים.
ביום בו שי-שי-אטקו נאלץ לעזוב את משפחתה, היא מסתירה את שק הזיכרונות שלה מבטיחה לעצמה שהיא תנסה להיזכר מאיפה היא באה.