סמל של צדקה וחמלה, אמא תרזה הקדישה את חייה כדי לעזור לחברי הקהילה הפגיעים ביותר והנזקקים.
אמא תרזה, בשם Anjezë Gonxhe Bojaxhiu, נולד בשנת 1910 במקדוניה להורים אלבנים. מגיל צעיר, היא נקבעה על מנת להקדיש את חייה לשירות דתי. לאחר מות אביה התקרבה אל אמה, שהציגה דוגמה חזקה בהפגנת חמלה וצדקה לאחרים. כשהיתה בת 18, היא הצטרפה למנזר באירלנד, שם לקחה את השם תרזה לכבודו של סנט ת'רזה דה ליסיו, הקדוש הפטרון של המיסיונרים.
לאחר תקופת הדמיון שלה - תקופה של זמן בהכנה לחיים כנזירה - נסעה תרזה לקלקוטה, הודו, שם היתה מלמדת ילדים ממשפחות עניות מאוד. היא למדה בנגאלית והינדית והפכה למנהלת בית הספר של המנזר שלה. לאחר מנהג זה, היא לקחה את הכותרת 'אמא' לאחר השלמת נדריה הסופיים.
אמא תרזה הקדישה את חייה כדי לשרת את קהילתה וניסתה להקל על העוני שהקיף אותה. היא טיפלה באנשי חברה שהורחקו לשוליים והופרדו, כולל פתיחת הוספיס לאנשים הסובלים מצרעת ופתח מקלטים לילדים חסרי בית. היא הקימה את המיסיונרים של צדקה בשנת 1950 במטרה לטפל עבור אלה הזקוקים ביותר. הקהילה שלה החלה עם 13 חברים; עד מותה ב -1997, היא גדלה ליותר מ -4,000 אחיות.
עבודתה תפסה את הדמיון הציבורי והשתמשה בתרומות צדקה מתומכיה ברחבי העולם, אמא תרזה הצליחה לפתוח בתי יתומים והוספיס ברחבי הודו ומעבר לה. החיים של אמא תרזה לא היו חסרי מחלוקת, והיא עמדה בפני ביקורת על תמיכתה בעמדת הכנסייה הקתולית על אמצעי מניעה והפלה. היו שטענו כי עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם צמצום העוני. אחרים ביקרו את איכות הטיפול והטיפול בבתיה.
אמא תרזה זכתה להכרה עולמית על עבודתה הבלתי נלאית למען חבריה הפגיעים ביותר של החברה, והאפיפיור פאול כיבד אותה בצו של שבח בשנת 1965. בשנת 1979 זכתה בפרס נובל לשלום. אמא תרזה הוכתה (הצעד הראשון לקראת היותה קדושה בכנסייה הקתולית) לאחר מותה ב -1997 בגיל 87. היא הוכתרה כקדוש על ידי האפיפיור פרנסיס בשנת 2015 ונשארה אחת הדמויות הציבוריות הנערצות ביותר של זמנים מודרניים.
"הפיצו אהבה לאן שלא תלכו. תן לאף אחד לעולם לא לבוא אליך מבלי לעזוב מאושר יותר."
"אנחנו בעצמנו מרגישים שמה שאנחנו עושים הוא רק טיפה בים. אבל האוקיינוס יהיה פחות בגלל הטיפה החסרה הזו".
"אם אתה לא יכול להאכיל מאה אנשים, האכיל רק אחד."