מחזות היו צורת בידור פופולרית מאז יוון העתיקה. מרכיב משמעותי אחד בכתיבת מחזות הוא ניצול מבנה עלילה פורמלי, המציע מסגרת ברורה ומאורגנת לעיצוב מבנה המחזה. מבנה חיוני לכותבים כדי ליצור עלילה מגובשת עם נקודות עלילה מוגדרות היטב וקשתות אופי וככאלה, מעשים חיוניים כדי להסביר את מבנה העלילה בדרמה. ישנם שני סוגים עיקריים של מבנים דרמטיים המשמשים לאפיון מחזות. אריסטו היה מהראשונים שכתבו על דרמה ותיאר את שלושת הקטעים שלה: התחלה, אמצע וסוף. עם הזמן, הדרמות התפתחו, המשורר הרומי הוראס תמך בחמש מערכות, ומאות שנים מאוחר יותר, מחזאי גרמני, גוסטב פרייטאג, פיתח את מבנה המחזה בן 5 המערכות הנפוץ כיום לניתוח דרמות קלאסיות ושייקספיריות. המבנים של 5 ושלוש המערכות, המייצגים חלקים נפרדים של מחזה, משמשים כמסגרות בסיסיות שניתן לצפות בהן במחזות בכל הז'אנרים הספרותיים, ממסתורין ועד רומנים עכשוויים, מדע בדיוני, דרמות קלאסיות או אפילו טרגדיה. מבנה מספק מתווה בסיסי לארגון התקדמות אירועים נרטיביים. ניתן לראות את התבנית של מבנה הסיפור הזה בן 5 המערכות בתרשים העלילה המוכר שנקרא הפירמידה של פרייטאג, הידועה גם בשם הקשת הדרמטית. זהו ייצוג חזותי של מחזה בן 5 מערכים המראה את מבנה העלילה במונחים של אקספוזיציה, פעולה עולה, שיא, פעולה נופלת ורזולוציה:
מבנה שלושת המעשים
אריסטו האמין שלכל פיסת שירה או דרמה חייבת להיות התחלה, אמצע וסוף. חטיבות אלו פותחו על ידי הרומאי, איליוס דונאטוס, ונקראו פרוטאזיס, אפיטאזיס וקטסטרופה. מבנה הסיפור בן שלושת המערכות זכה לעדנה בשנים האחרונות, כאשר שוברי קופות קולנוע ותוכניות טלוויזיה להיט אימצו אותו.
מבנה חמשת המעשים
מבנה חמש המערכות מרחיב את החטיבות הקלאסיות וניתן להעלות על תרשים עלילה מסורתי, שכן הוא עוקב אחר אותם חמשת חלקים. מחזות שייקספיר ידועים במיוחד בעקבות המבנה הזה.
באיור שלמעלה, הקשת הסיפורית של דיאגרמת העלילה היא בין מבנה חמשת המערכים (למעלה) והחלוקות של אריסטו (למטה).
פורמט של מבנה עלילה של חמש מערכות
מערכה ראשונה: התערוכה
כאן, הקהל לומד את התפאורה (זמן/מקום), דמויות מפותחות ומוצג קונפליקט, בדרך כלל תוך הכנסת כוח מרגש כלשהו. כוח מרגש או מה שניתן להתייחס אליו כאירוע מסית יכול להיות בצורה של אירוע או נסיבות המשבשות את הסטטוס קוו ומניעות את העלילה, מה שמוביל את הגיבור לפעול ולהתחיל במסע הגילוי העצמי שלו.
מערכה שניה: פעולה עולה
הפעולה של מעשה זה מובילה את הקהל לשיא. שכיח שצצים סיבוכים, או שהגיבור נתקל במכשולים.
מערכה שלישית: השיא
זו נקודת המפנה של המחזה. המעשים מגיעים לרוב לשיא, המאופיינים בכמות המתח הגבוהה ביותר.
מערכה רביעית: פעולה נופלת
פעולה נופלת היא החלק של מחזה שבו הקונפליקט שהוכנס בפעולה העולה מתחיל להתפרק והמתח מתחיל להתפוגג. בשלב זה נפתרים לרוב התמודדויותיו של הגיבור, והקהל יכול להתחיל לראות את ההשלכות של מעשיו.
מערכה חמישית: ביטול או החלטה
זו התוצאה הסופית של הדרמה. כאן מתגלה הטון של המחבר לגבי הנושא שלו, ולפעמים נלמד מוסר השכל או לקח.
איך לכתוב מבנים של חמישה מערכות
ההבנה שלשני המבנים הדרמטיים, דהיינו מבני שלושת וחמש המערכות, יש מרכיבים ונקודות עלילה שונות היא חיונית עבור כותבים ואנליטיקאים של מחזות. המעשים מעצבים את הדרמה. תלוי בכמה פעולות בהצגה מציגים נקודות מפנה משמעותיות ורגעי שיא, המעורבות וההשקעה הרגשית של הקהל יכולים להשתנות, ולהוסיף עומק ומורכבות לחוויה התיאטרלית. השלבים הבאים מתארים כיצד לכתוב מחזה באמצעות מבנה חמש המערכות.
זהה את נקודות העלילה המרכזיות: התחל בזיהוי האירועים העיקריים שיעצבו את הסיפור, כגון האירוע המסית, השיא והרזולוציה.
חלקו את הסיפור לחמש פעולות: חלקו את הסיפור לחמישה חלקים: ההקדמה, הפעולה העולה, השיא, הפעולה הנפילה והרזולוציה.
הגדר את הבמה: ההקדמה צריכה לבסס את התפאורה ולהציג את הדמויות הראשיות, תוך הגדרת החלק העיקרי של הסיפור שבו מתעוררות סיבוכים. במחצית הראשונה של ההצגה, הקהל מתוודע לדמויות הראשיות ולקונפליקט הראשוני, מה שמכין את הבמה לדרמה המתגלגלת. במחצית השנייה, הסיפור מתעצם, מציב אתגרים גדולים יותר ודוחף את הנרטיב לשיאו.
בנה את המתח: בפעולה העולה, הגיבור צריך להתמודד עם מכשולים קשים יותר ויותר שמעלים את ההימור ויוצרים מתח לקהל.
להגיע לשיא: רגע האקלים העיקרי הוא נקודת המפנה של הסיפור, שבו על הגיבור להתעמת עם הקונפליקט המרכזי ולקבל החלטה מכרעת.
התחל את ההחלטה: פעולת הנפילה צריכה לספק תחושת סגירה ולהתחיל לקשור קצוות רופפים מהסיפור.
הביאו את הסיפור לסיום: ברזולוציה, הגיבור צריך להשיג צורה כלשהי של רזולוציה, חיובית או שלילית, המספקת תחושת סגירה לקהל.
ערוך ושנה: לאחר השלמת הסיפור, שנה וערוך את המבנה לפי הצורך כדי להבטיח שהסיפור יזרום בצורה חלקה והמבנה הדרמטי יופעל ביעילות.
על ידי ביצוע שלבים אלה, אתה יכול ליצור מבנה דרמטי בן חמש מערכות שמשתף ביעילות את הקהל שלך ומספק נרטיב משכנע.
דוגמאות למבנה חמשת המערכות עם מחזותיו של שייקספיר
רומיאו ויוליה, אחד ממחזותיו הידועים ביותר של שייקספיר, משמש דוגמה טובה למבנה בן חמש המערכות. על ידי שימוש בפירמידה של פרייטאג כדי לנתח את העלילה, נוכל לראות כיצד אירועי המחזה מתפתחים ולזהות את נקודות העלילה המרכזיות שמניעות את הסיפור קדימה.
רומאו ויוליה
רומיאו ויוליה, אחד ממחזותיו הידועים ביותר של שייקספיר, משמש דוגמה טובה למבנה בן 5 המערכות. על ידי שימוש בפירמידת פרייטאג כדי לנתח את העלילה, נוכל לראות כיצד אירועי המחזה מתפתחים ולזהות את נקודות העלילה המרכזיות שמניעות את הסיפור קדימה.
ELA-Literacy.RL.6.2: Determine a theme or central idea of a text and how it is conveyed through particular details; provide a summary of the text distinct from personal opinions or judgments
ELA-Literacy.RL.7.2: Determine a theme or central idea of a text and analyze its development over the course of the text; provide an objective summary of the text
ELA-Literacy.RL.8.2: Determine a theme or central idea of a text and analyze its development over the course of the text, including its relationship to the characters, setting, and plot; provide an objective summary of the text
ELA-Literacy.RL.9-10.2: Determine a theme or central idea of a text and analyze in detail its development over the course of the text, including how it emerges and is shaped and refined by specific details; provide an objective summary of the text
ELA-Literacy.RL.11-12.2: Determine two or more themes or central ideas of a text and analyze their development over the course of the text, including how they interact and build on one another to produce a complex account; provide an objective summary of the text
ELA-Literacy.RL.6.5: Analyze how a particular sentence, chapter, scene, or stanza fits into the overall structure of a text and contributes to the development of the theme, setting, or plot
ELA-Literacy.RL.7.5: Analyze how a drama’s or poem’s form or structure (e.g., soliloquy, sonnet) contributes to its meaning
ELA-Literacy.RL.8.5: Compare and contrast the structure of two or more texts and analyze how the differing structure of each text contributes to its meaning and style
ELA-Literacy.RL.9-10.5: Analyze how an author’s choices concerning how to structure a text, order events within it (e.g., parallel plots), and manipulate time (e.g., pacing, flashbacks) create such effects as mystery, tension, or surprise
ELA-Literacy.RL.11-12.5: Analyze how an author’s choices concerning how to structure specific parts of a text (e.g., the choice of where to begin or end a story, the choice to provide a comedic or tragic resolution) contribute to its overall structure and meaning as well as its aesthetic impact
ELA-Literacy.RL.9-10.6: Analyze a particular point of view or cultural experience reflected in a work of literature from outside the United States, drawing on a wide reading of world literature
ELA-Literacy.RL.11-12.6: Analyze a case in which grasping a point of view requires distinguishing what is directly stated in a text from what is really meant (e.g., satire, sarcasm, irony, or understatement)
מבנה 5 המערכות הוא פורמט של מבנה דרמטי הנפוץ בדרמות קלאסיות ושייקספיריות. הוא מרחיב את מבנה שלושת המערכות על ידי חלוקת הנרטיב לחמישה חלקים: אקספוזיציה, פעולה עולה, שיא, פעולה יורדת ורזולוציה.
מה מקורו של מבנה חמש המערכות?
מבנה 5 המערכות פותח על ידי המשורר הרומי הוראס ומאוחר יותר נעשה בו שימוש על ידי גוסטב פרייטאג לניתוח דרמות קלאסיות ושייקספיריות.
מהי מטרת האקספוזיציה במבנה חמשת המערכות?
האקספוזיציה היא המערכה הראשונה במבנה 5 המערכים. מטרתו להציג את התפאורה, לפתח את הדמויות ולהציג בפני הקהל את הקונפליקט המרכזי של ההצגה.
מה ההבדל בין פעולת העלייה והירידה במבנה חמשת הפעולות?
הפעולה העולה היא המערכה השנייה ובסופו של דבר מובילה את הקהל לשיא. לעתים קרובות זה כרוך בסיבוכים ומכשולים עבור הגיבור. אז מה המשמעות של אקשן עולה בהקשר של מחזה? הכל קשור למתח ולרגשות שנוצרו. ללא תנועה עולה, השיא יחסר את ההצטברות וההשפעה הדרושים, ולפעולה והרזולוציה הירידה לא תהיה אותה השפעה רגשית.
זה מתרחש במערכה הרביעית, שם הסיפור מגיע לסיומו, וכל פרט לא ידוע או תפנית בעלילה נחשפים ומעטפים. אז מה זה אומר בהקשר של מחזה? זה ההפך מ-Rising Action, לפיו הסיפור מגיע לסיומו, וכל פרט לא ידוע או טוויסטים בעלילה נחשפים ועטופים ברגע של מתח סופי.
מהו מעשה במחזה?
"מעשה" בהצגה הוא קטע מרכזי המסייע בארגון הסיפור, כאשר כל מערכה מכילה סדרה של סצנות לפיתוח העלילה והדמויות. זה מסמן שינויים משמעותיים בנרטיב ויכול להשתנות במספר, בדרך כלל 3 או 5 פעולות. המושג 'הגדרת מעשה', מינוח ספציפי לתיאטרון, הוא גורם מרכזי בארגון והבניה של הצגה, כאשר כל מעשה מייצג חלוקה משמעותית התורמת לפיתוח הדמות, התקדמות העלילה והחוויה התיאטרונית הכוללת.
מהו מבנה דרמטי?
מבנה דרמטי הוא המונח המקיף את העיצוב והארגון של נרטיב ביצירות דרמטיות. הוא מספק את המסגרת החיונית לאופן שבו הסיפור מתפתח, ומנחה את הקצב והקשת הרגשית של העלילה. הוא מתאר את האופן שבו הסיפור מוצג ומתגלגל, כולל מרכיבים מרכזיים של מבנה חמשת המערכים. דוגמאות מבנה דרמטיות, כמו המודלים של שלושת המערכים וחמש המערכות, מספקות לכותבים מסגרות בדוקות ליצירת נרטיבים מרתקים, תוך מתן מקום לחדשנות יצירתית.
מדוע משתמשים במבנה בן 5 מערכות?
מבנה 5 המערכות הוא מבנה דרמטי נפוץ בסיפור סיפורים, במיוחד בהצגות ובסרטים. בעוד שהמבנה המסורתי יותר במשך מאות שנים היה מבנה שלושת המערכות (התחלה, אמצע וסוף), המבנה בן 5 המערכות מספק גישה מפורטת וניואנסית יותר לסיפור סיפורים. להלן כמה סיבות מדוע נעשה שימוש במבנה בן 5 המעשים:
מורכבות מוגברת: המעשים הנוספים מאפשרים יותר מורכבות ועומק בהתפתחות העלילה והדמויות. זה יכול להיות שימושי במיוחד עבור סיפורים עם מספר עלילות משנה או נרטיבים מורכבים.
פעולה וקליימקס עולה: מבנה 5 המערכים כולל לעתים קרובות פעולת עלייה ברורה המובילה לשיא, המספקת הצטברות הדרגתית יותר של מתח ומתח. זה יכול לשפר את ההשפעה הרגשית של הסיפור.
קשתות דמויות: עם יותר מעשים, יש יותר מקום לפיתוח קשתות אופי. דמויות יכולות לעבור שינויים משמעותיים, להתמודד עם אתגרים ולחוות צמיחה במהלך חמשת האקטים.
בקרת קצב: מבנה 5 המערכים מאפשר שליטה מדויקת יותר על קצב הסיפור. כל מעשה יכול לשרת מטרה מסוימת ולתרום לזרימה הכוללת של הנרטיב.