אדוארד סנודן, קבלן ממשלתי נשכר לעבודה עבור הסוכנות לביטחון הלאומית, מצטייר מסמכים מטרידים, שהוא גונב.
ב -6 ביוני 2013, הן הוושינגטון פוסט ו The Guardian לפרסם מידע על תוכנית NSA שנקרא "PRISM", אשר סיפקה גישה ישירה אל שרתי חברות האינטרנט הגדולות לאסוף דבר, החל מדוא"ל לתמונות. המהומה היא מוחשית.
Snowden יוצר קשר עם שני עיתונאים, אחד מ- The Guardian בבריטניה, ואחד מן הוושינגטון פוסט. לאחר פגישות חשאיות רבות, ב -5 ביוני 2013, The Guardian מפרסמת את צו בית משפט סודי החושף ריגול על כל השיחות Verizon, אפילו של אזרחי ארה"ב תמימים.
ביום 30 ביוני 2013, The Guardian מגלה כי לא רק את NSA רגל אמריקאים רגילים, אבל הם כבר שרגלו שגרירויות זרות, ותקשורת ממשלה הזרה גם כן.
הזן PIN
ב -19 בפברואר, 2015, ליירט מדווח כי GCHQ התכנית של בריטניה וה- NSA קשרו קשר לגנוב את מפתחות ההצפנה נמצאים מיליוני כרטיסי SIM בטלפונים סלולריים.
הקונגרס מעביר את חוק חופש ארה"ב ב -2 ביוני 2015, בניסיון לסיים איסוף נתונים עיקר קורא תקליטים של NSA. זו הפעם הראשונה מזה 30 שנים כי הקונגרס יאשר צבת הצעת חוק "מגבלות ופיקוח" על סמכויות המעקב של NSA.
Snowden מוענקת כיום מקלט ברוסיה, באופן אירוני אומה עם רקורד זכויות אדם נוראית וחופש מעט מאוד של העיתונות. הוא נחשב על ידי רבים להיות גיבור, ועל ידי רבים להיות בוגד. בכל מקרה, מעשיו לא קשות השפיעו על הפעילות החשאית של הממשלה, ואילצו את הממשלה להיות שקוף יותר.