ניתוח בחירת המחבר בסופר ונקודת מבטו או נקודת המבט שלהם מעניק לקורא הבנה מעמיקה יותר של הסיפור, הדמויות, הטיותיהם ומניעיהם. מחבר הספר "גנב הספרים", מרקוס זוסאק, בחר בבחירה יוצאת הדופן להשתמש במוות כמספר. זה אפשר לו לתאר את חייה של ליזל ממינגר אך גם את הזוועות
Storyboard Tekst
מספר: האדם הראשון ו איש שלישי
המוות עמוס ועייף. הוא מתאר את אימת המלחמה במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. נקודת המבט שלו מעניקה לנו הבנה רבה יותר של הזמן ואת גודל הסבל מעבר למה שליזל חווה.
מבטו של המוות
כמספר יודע-כל, המוות מסוגל לתאר באופן אינטימי את מחשבותיהן ורגשותיהן של הדמויות, כמו הטראומה של ליזל לאבד את אחיה.
המבט של ליזל
מוות: מספר את הסיפור בגוף ראשון המתאר את חוויותיו באמצעות "אני, אני, שלי". המוות מתאר גם את חייהם של ליזל ממינגר ואחרים. מכיוון שהוא "מוות" הוא יכול להסביר את האירועים שמסביב לדמויות לא מודעים להם.
עדויות מהטקסט: " אני עד למי שנשאר מאחור, מפורר בין פאזלי ההבנה, הייאוש וההפתעה. הם ניקבו לבבות. הם היכו ריאות."
עדויות מהטקסט: " עדיין בחוסר אמון, היא התחילה לחפור. הוא לא יכול להיות מת. הוא לא יכול להיות מת. הוא לא יכול."